בהוקרה לעלייה מברית המועצות שבלעדיה אנה אנו באים. ש ו ש ן צ ח ו ר נווד אמיתי – סיפור נדודיו מתמשך ומתעצם גם אחרי מותו [אנונימוס]. גלובוס ”נשיונל גאוגרפיק” – ישן, צולע ומחליד מעט – ניצב בעליבות של עובר-בטל …
רוצח
"נע ונד תהיה בארץ", כך אמר לו אלוהים, מיד אחרי שהמציא את הרצח. אז הוא נדד. * * * ביד אחת ענף שגילף למקל, ביד השנייה תפוח שקטף קצת לפני שהירח לקח את מקומה של השמש, קין הסתובב בין העצים …
קפיצת הדרך
רוני הסתכלה בפינה הימנית במסך, השעה המוצגת הייתה שמונה ועשרה, כבר מאוחר, מאוחר מידי, והבדיקות שהיא הריצה בדיוק הסתיימו. נראה שעדכון התוכנה שהם עבדו עליו כל החודש האחרון סוף סוף עובד ונשאר רק לשחרר גרסה לעולם. כל מהנדס מתחיל יודע …
צעד בין מימדי
מסתבר שלגנוב מגובלינים זה רעיון רע, הם ממש מהירים יחסית לגודל שלהם. לא נראה לי רצתי כזה מהר בחיי… השמש האירה דרך הענפים והרוח שרקה באוזניי, לא הרגשתי כך בחיים כבר הרבה זמן. רצתי ורצתי, נראה לי סוף סוף איבדתי …
עיר האלוהים
השמש עולה אדומה ובוהקת. מאירה גבעות שחורות. גבר בראשית שנות השלושים לחייו צועד בקצב הליכה מדוד. נראה שהוא הולך כך כבר זמן רב . נעליו הצבאיות בלויות. על כתפו תלויה סכין גדולה ועל גבו הוא נושא תיק גב גדול מהסוג …
עינב ואני
"ביי בנות," לחשה אימא, "אני ואבא נחזור מאוחר יותר. קרן פה בסלון אם אתן צריכות כל דבר." הצצתי מעבר לאימא וראיתי את קרן, יושבת בסלון מול הטלוויזיה. האור שבקע מן הטלפון שלה האיר את הסלון החשוך והטיל אור על פניה, …
נדודי יונה
מושבת רפאל נינה סיימה לכנוס את העיזים שלה בחזרה אל הדיר אחרי רעיית הצהריים, סגרה את שער העץ הגדול והלכה לשטוף את הפנים שלה ולהכין לעצמה תה. זו הייתה השעה האהובה עליה ביום: עבודות הבוקר בגן הירק כבר הסתיימו, עוד …
נעה ונדה
רבקה ישבה על המטוס שימריא לשוויץ בעוד עשר דקות, מנסה לנשום לאט לאט ולהרגיע את הפאניקה שפשטה בחזה. היא מילאה את הבטן באוויר, מרגישה את הסרעפת מתרוממת ואז שחררה לאט לאט את האוויר. המטוס היה חצי ריק, וכל השורה היתה …
נע ונד, לעד
האל עובד בדרכים נסתרות. כמה אלפי שנים של נדודים מוכיחות אחרת. אין שום מסתורין בקטנוניות של מישהו שחיכה שלושת-אלפים שנה בשביל לחוקק לעם הנבחר שלו את הדיבר "לא תרצח". אולי הוא חשב שנדודיי האינסופיים יהיו לאות זיכרון לעולם על מה …
נוודי הקסם
אלברטו החזיק ברפיון את המושכות, בעודם מתקדמים החוצה מהכפר. לפניו, הקרונות של אביו ואחיו התנהלו גם הם בעצלתיים. הוא הביט על בתי העץ עם גגות הקש. "מסכנים", חשב לעצמו. כל החיים הם נטועים באותו מקום, עם אותו הבית, ליד אותו …
נגישות
