כשהייתי קטנה חלמתי על פיות. כשהתבגרתי, פגשתי אחת. זה היה שונה מכל מה שדמיינתי, ובו זמנית יותר ופחות קסום. בליל פברואר קר במיוחד, חזרתי הביתה אחרי משמרת ארוכה בבית הקפה. השמים היו מעוננים, הקור חדר לעצמות, אבל בלי גשם …
אנשי הים
הדבר המנוגד ביותר למנוחה שלווה באמבטיה זה דפיקות על הקיר, וברגע זה אני חווה את שניהם. עיניי מבקשות להיפתח אבל אני מתאמץ לשמור אותן סגורות במחשבה שהזעם יעבור. האדווה במים הופכת פראית והחדר כמו זז במרחב. אני והיא בילינו ככה …
אסטרו
אני אף פעם לא אשכח את היום שבו התחילו הבעיות, שדווקא התחיל כמו יום נהדר. הוא הרגיש את החללית הקטנה שלי מתקרבת הביתה בחושיו המחודדים, ושמעתי את ההתלהבות שלו גם ממרחק של מיליון קילומטר, עוד לפני שיכולתי לראות את הנקודה …
בחברת הטיר-לול
הקדמה באזור תעשייתי, בין חברות ומסעדות / עמד לו בניין בן חמש קומות./ ומי עבד במשרד? מיני עופות / אך ראשית נתחיל במנהלת הטיר-לול / לא אחרת מאשר – שועלה… שועלה בטיר-לול התרנגולות, כאילו – מה? הרושם הראשוני ממנהלת …
אם אינני אדם
הוא היה מודע לחלוטין לגופו היושב במערה בשיכול רגליים, אך הרגיש כאילו אין פיסת הבשר הזו נוגעת לו במיוחד עת הניח לתודעתו לשוטט במחוזות אחרים. הייתה זו פריווילגיה השמורה למפסידים, שכן דרך המנצחים היא לרוץ לעבר הקרב הבא, לתור אחר …
איש הכלב ומושתלת היד
בשפתיים חשוקות על ההגה כל הדרך הביתה. במושב האחורי הייתה מוטלת שקית שחורה אטומה בתוך קופסת קרטון. דרך המראה המרכזית דיברה איתה ברוך: "מי טוב? מי טוב?" משכה את המשפט בניגון עליז, כשם שמדברים לפעוט, אבל קולה נסדק ונשבר. " …
נגישות
