אין לי ספק שמשהו גדול הולך לקרות. לפני כמה זמן הסתובבתי כהרגלי ברחובות ולא ידעתי אם אלך לישון רעבה או שבעה. פתאום, עצרה לידי מכונית, מתוכה יצא איש גדול, לבוש במדים לא מוכרים, ואסף אותי לתוכה. הנהג והאיש במדים לא …

כמו פתיתי שלג Read More »

הכל התחיל בגלל יום המשפחה.  מה היה קורה אם היא לא הייתה שולחת את רועי לבית הספר ביום השישי ההוא? אם היא הייתה נכנעת למניפולציה שלו ומשאירה אותו בבית? החיים של מי היו משתנים ככה? לא שזה משנה: כי היא …

יום המשפחה Read More »

זמזום מנוע מרוחק ניקב את מסך שנתו נטולת החלומות, ומשם פעפע והתגבר הרעש כזרזיף ההופך לשטף, עד שהציף את הכרתו, חודר את סכר התודעה.  אוזנו השמאלית התרוממה קלות לחידוד השמיעה. הרעש התגבר, כן, זה בפירוש יכול להיות המנוע הנכון. נשמע …

ידידו הטוב Read More »

זאביד הפיל את המכחול והצמיד את פלטת הצבעים שלו לחיקו כאשר הוא ראה אותו. הוא עמד שם, לא מוטרד כלל מהקור, השלג או הרוח. מביט היישר בעיניו. חתול שחור. זאביד מעולם לא ראה אחד במו עיניו– הוא שמע סיפורים, אך …

חתול שחור Read More »

זה היה בוקר נוסף שבו מימי התעוררה אחרי חלום נפלא וארוך, שבו היא מסתובבת בעולם בוהק מלא שבילים. היא לא זכרה לאן היא הלכה, אבל היא כן זוכרת את ההרגשה בידיה. כאילו היא מחזיקה בכפות ידיים רכות ופרוותיות. הן הובילו …

חץ Read More »

"עיינים כחולות חייך בחשש לחברו בעודם ניצבים אל מול ההר.  'מה אתה אומר? הדרך ארוכה' שאל האחד את השני.  נמשים חייך בחזרה לעיניים כחולות אך בחיוכו לא ניכר חשש.  'אני אומר שאם כך עלינו להתחיל ללכת מייד' קרא בהתלהבות". טראח, …

חסר קרן Read More »

אמא שלי ישבה מול שולחן עבודה ריק, ומצידו השני של החדר הלבן, ישבה הכלבה שלי מיקה על הרצפה, אם עוד שתי "מיקות" לידה. "מי מהם זאת מיקה?" שאלתי את אמא. "כולם הם מיקה" השיבה מבלי להזיז את מבטה מהשולחן. התקרבתי …

חור בעלילה שמתחיל בדג הסובייטי Read More »

חג הבנות 3457 – שפי  זה מתחיל בנקישות, כמו תמיד.  אני נאחזת בגדר המרעה עד שפרקי אצבעותיי מלבינים. טק-טק-טק. הסוף של כל הדברים מתחיל בנקישות הארורות האלו.   החלזונות שמעבר לגדר מפסיקים לזחול. גופים ריריים מרימים ראש מהטחב הצהבהב ומחושים עבים …

חג הבנות Read More »

עולמנו עולם רחב, אך את הרי יודעת זאת, מאחר שטיילת לאורכו ולרוחבו, ברגלייך, בכרכרה ובספינת-בזק. מסעותייך הביאוך לפגוש בעלי חיים רבים ומשונים, וכל צנצנות הזכוכית בחדרך המלאות בזנבות וקשקשים משונים הן עדות לאותם המסעות. אני כָּמֶה לדעת – האם מסעותייך …

התרופה לעצב Read More »

"בוא, בוא. בוא איתי". הוא לא ממש אמר לי את זה, אבל התנועה שהוא עשה עם הראש ואיך שהוא ניפנף בכנפיו הקטנות, היה לי ברור שזה מה שהוא רוצה, אז הלכתי אחריו. לרגע חשבתי לחזור לשקי השינה שלנו, להעיר את …

השְעִיר והירח Read More »

נגישות