משחק שחמט

נהג המונית נסע בכביש בדרך לאסוף נוסע חדש. הוא הפעיל את הרדיו שמיד החל להשמיע את השיר האהוב עליו. עד לכאן מושלם. אבל משם, הכל הדרדר בשניות. הוא העביר תחנה ברדיו ושמע את הדיווח על עשרה מתים נוספים בעקבות הנבואה. מרוב הלם הוא כמעט לא שם לב להולך רגל שהתפרץ לכביש, דרס אותו ובניסיון הסטייה שכשל התנגש בקיר של בניין… והנהג מצא את עצמו בבית החולים.

 

****

 

זה אשר חכם מכל, לא רצה לדעת דבר. האחד אשר שומע הכל, היה מרוכז בדממה. הוא אשר רואה הכל, התבונן רק בדבר אחד. בגופות. בכל הגופות אשר היו מפוזרות על הארץ. אף על פי שהיה לו כוח אין סופי, הוא לא רצה כלום מלבד דבר אחד. וברגע בו חשב על הדבר שהוא צריך, יומן עם כריכת עור חומה וחלקה אשר מעוטר בנוצה לבנה, הופיע למולו. הוא פתח את היומן בעמוד הראשון וכתב את הנבואה ששינתה את חייו.

אני, האל הגדול והעליון, מחפש לי מחליף. אסמן אנשים בסימן אחד ומיוחד במינו. הסימן שלי, סימן האל. כאשר אדם המסומן בסימן יומת על ידי אדם חסר סימן, הרוצח יקבל את הסימן. וכאשר אדם עם הסימן ייקח את חייו של אדם המסומן בסימני, יהפוך ההורג לאל.

 

להפוך לאל… רבים האנשים אשר היו עושים הכל בשביל לזכות במתנה הזאת… אך לא האחד שזכה בה. הוא מעולם לא חשק בכוח ובגדולה. למעשה, הוא היה נהג מונית פשוט אשר היה שמח בחלקו.

כל חייו הוא הסתפק במועט. הוא לא רצה להיות מלך או קיסר. לא להיות מדען שיגלה את סודות היקום או רופא שעובד כל יום כל היום כדי להציל אנשים ממוות. לא פרסום או תהילה. רק לחיות חיים שקטים וטובים. יש שיקראו לו אנוכי, אבל בהתחשב בדרך בה זכה להגשים את הנבואה, הטענה הזאת שגויה לחלוטין.

 

ובדיוק ברגע בו האל החדש הבין שלעולם לא יוכל יותר לפגוש את אשתו ובנו, לדבר עם חבריו או לעשות אף לא דבר אחד מהדברים שאהב לעשות, הופיע בתוך הריק הלבן בו יהיה מעכשיו, אורח משונה למדי.

האורח הוא יצור אשר נראה כמו אדם עם עור עשוי פחם, שתי קרניים אדומות קצרות שיוצאות מצדי ראשו, עיניים עשויות להבות כתומות אדומות אשר נעות ללא הרף בצורה שיכולה להיות מלחיצה לא מעט, זנב אדום שמגיע עד הרצפה, שיער שחור משחור, חליפה מכופתרת ומכנסיים שחורים לחלוטין, סיגר עבה ונעליים שחורות, בלי שום לכלוך שנדבק אליהן. והיצור המשונה הזה מופיע בריק הלבן בתוך פרץ של להבות שחורות.

 

"אז אתה המחליף…" אמר האיש המפוחם "מה שמך?"

"זה לא רלוונטי." ענה האל.

"לדעתי זה כן רלוונטי." אמר האיש המפוחם.

"ולדעתי אתה טועה. זה לא רלוונטי." חזר האל.

"אם אתה לא רוצה לספר את שמך, מי אני שאכריח אותך? למרות שהייתי מעדיף לדעת מי היריב שלי." אמר המפוחם עם חיוך יודע סוד. 

"היריב שלך?" שאל האל בסקרנות.

"אין זה רלוונטי," ענה המפוחם, "אך אם תגלה לי את שמך אולי מידת הרלוונטיות תעלה ואספר."

האל נאנח. "אז אני מניח שלעולם לא אדע." אמר.

"אתה עומד על שלך אני רואה."

"אולי הייתי מוכן להתפשר, אבל אני רוצה בתמורה תשובות לשאלות שלי." פסק האל.

"מוסכם." ענה המפוחם. "אז מה השאלה הראשונה?"

"למה אני היריב שלך?" שאל האל.

"בשביל להבין את זה, עליך להבין מי אני."

"זה קל, אתה שד." ענה האל.

צחוקו של המפוחם הדהד ברחבי הריק הלבן "לא, אני לא. אני אדונם של השדים." אמר לאחר כמה שניות של צחוק מתגלגל.

"אתה השטן?" שאל האל.

"אכן כן." ענה השטן.

"אם כך, אדוני השטן, מדוע אני היריב שלך?"

"קרא לי לוציפר. ואם אינך מבין זאת, נראה שלא תהיה יריב קשה."

"ולמה אתה חושב שאהיה יריב קל?"

"מכיוון שאתה בור." ענה השטן.

"אני מוכן לשחק מולך בשח ולהוכיח שאני חכם ממך." ענה האל.

"אני מתערב איתך שאני אנצח." אמר לוציפר.

"אם אתה מנצח, אני אספר לך את השם שלי." אמר האל "אבל אם אני אנצח, אתה חותם על חוזה שכובל אותך לא לעשות דבר שפוגע באחרים. נשמע הוגן?"

"לחלוטין לא. המהות שלי היא לעשות רע, אין לי כוונה לוותר עליה." ענה לוציפר.

"אז אם אני מנצח אתה לא מתערב בעולם למשך שבוע." אמר האל.

"אין בעיה." אמר לוציפר בעודו גורם לשולחן ועליו לוח שחמט מסודר כך שהוא משחק את הכלים עשויי הצל והאל את הכלים עשויי האור. לאחר מכן הוא הצית להבה אדומה קטנה בקצה אצבעו והדליק את הסיגר. הוא התיישב על כיסא עשוי עשן שחור משחור וסימן לאל להתחיל.

"ולמה אני עם הכלים עשויי האור?" שאל האל.

"מכיוון שאור מייצג טוב, בדיוק כמוך, וצל מייצג רע, בדיוק כמוני"

"ומי החליט שאתה רע?" שאל האל בעודו מזיז את החייל.

"כל העולם בערך?" אמר לוציפר באותה העת שבה הוא מזיז את החייל שלו.

האל עצר "ומה זה אומר שאתה רע?" שאל בחיוך.

"דבר אשר פוגע באחרים." ענה השטן כמובן מאליו.

"ואם אני דורס אדם בטעות?" שאל האל. "אני פגעתי בו. האם זה נחשב לרוע?"

"מובן שלא! אם לא התכוונת זה בסדר."

"אז מה זה רע?" שאל האל את לוציפר וקידם את הפרש.

"פגיעה באדם עם כוונה." ענה לוציפר.

"ואם אני פוגע במישהו בכוונה, אבל עם כוונה טובה?"

"מה זאת אומרת?" שאל לוציפר והזיז את הפרש.

"אם אני פוגע במישהו במטרה לעזור למישהו אחר, זה רע או לא?" שאל האל והעביר את הרץ שלו למשבצת אחרת.

"ברור שכן. אתה עדיין פוגע באדם אחר." אמר לוציפר ולאחר עוד כמה שניות של מחשבה, הזיז את הפרש השני.

"ואם מי שפוגע פגע בעצמו?" האל שאל כשהזיז את הפרש פעם נוספת.

"למה אתה שואל את כל זה?" שאל לוציפר והזיז את המלכה.

"בלי סיבה." ענה האל וביצע הצרחה.

"כמו שחשבתי." אמר השטן וקידם רגלי נוסף.

"בלי סיבה חוץ מלהוכיח את הטענה שלי." אמר האל בחיוך.

"שהיא?" שאל השטן בבלבול.

"שאין דבר כזה טוב או רע." אמר האל בחיוך רחב ואכל את החייל עם הרץ "שח."

"בטח שיש." אמר לוציפר וזז הצידה עם המלך.

"כן? אז מה זה טוב?" שאל האל.

"עזרה לאחרים כמובן." ענה השטן.

"ואם לעזור למישהו אחד זה לפגוע במישהו אחר? זה טוב או רע?"

השטן שתק.

"נו? יש לך תשובה?" שאל האל.

"זה תלוי בעוצמת הפגיעה." ענה השטן.

"כל עוד זה פוגע במישהו אחר, זה רע. אין פה שאלה." אמר האל וקידם את אחד החיילים.

"חשבתי שאין דבר כזה רע." אמר השטן בחיוך ואכל עם המלכה את הרגלי שהאל קידם. "וזו הייתה טעות לקדם אותו."

"אין דבר כזה, לפחות לא חד משמעית." אמר האל וקידם רגלי נוסף.

"אז למה אמרת שזה בהכרח רע?" שאל השטן.

"כי בלבלת אותי."

"זה לא תירוץ." אמר לוציפר והזיז את המלכה אחורה להגנה.

"בכל מקרה, למה אתה טוען שאתה רע?" שאל האל ואכל פרש עם רץ.

"כי אני הורג אנשים?" שאל השטן כשאלה רטורית ואכל את הרץ עם חייל.

"אני בטוח שיש לזה סיבה." אמר האל ותקף עם הפרש. "שח."

לוציפר עצר. "זה משנה?"

"הכל משנה." ענה האל בצורה שאפשר לכנות אותה אפילו מעט רכה.

"טוב… אני עושה את זה כדי לנצח." אמר לוציפר.

"לנצח במה?" שאל האל בסקרנות.

"את היחיד שחזק ממני." ענה לוציפר וברח עם המלך שנית.

האל גיחך. "אני מניח שזה למה שמחת לשחק מולי שח, אף על פי שאינך קרוב לניצחון בזה כלל וכלל."

"למעשה, זו בהחלט הסיבה שאני רע." לוציפר ענה ובהינף יד העלים את הסיגר וחשף פרצוף רציני, ללא החיוך הרחב שהיה כשהגיע.

"ואתה טוען שהאל טוב?" האל אמר וגיחך לעצמו.

"מובן שכן. אחרי הכל, הוא מתקן את הרע שאני עושה."

"ומה עם הרע שהוא עושה? להזכירך, הוא האחד אשר גרם למוות של בערך מאה אנשים רק כדי למצוא את האל המושלם."

"איך בדיוק?" שאל השטן ונראה היה סקרן לפרטים.

"הוא סימן אדם אחד בלבד, מה שגרם לכך שהדרך היחידה להפוך לאל הייתה להתאבד." אמר האל בעודו אוכל חייל עם פרש.

"זה אומר שאתה…" השטן היה המום מכדי לסיים את המשפט.

"זו הייתה הדרך היחידה למנוע מוות של עוד אנשים." אמר האל והנהן. "לא ידעתי שיש רק אחד מסומן. קיבלתי את הסימן אחרי שדרסתי איש שהתפרץ לכביש ובניסיון העלוב שעשיתי כדי להסיט את הרכב גם ריסקתי אותו ונפצעתי קשה. לא ידעתי שהוא היה מסומן. ואחרי זה לקחו אותי לבית חולים לטיפול  מיידי ושם גיליתי שאני מסומן. ומכיוון שהבנתי שהדרך היחידה למנוע את זה היא להתאבד, לקחתי סכין ניתוח מהשולחן ליד ודקרתי את עצמי בלב. וכשהופעתי כאן האל הקודם סיפר לי הכל בגאווה ונעלם." אמר האל בצער.

השטן שתק המום. האל רק אמר "וזו הוכחה לזה שהאל לא חייב להיות טוב ושאתה לא חייב להיות רע." וחייך חיוך חצי עצוב.

"אני לא יודע… אני לא חושב שאני יכול להיות טוב." ענה השטן.

"ולמה זה?" שאל האל ואכל חייל עם הפרש.

"כי אני מאז ומתמיד עבדתי כדי לנצח את האל, אם אני אפסיק אני ארגיש חסר מטרה." אמר לוציפר בעודו אוכל עם הפרש את החייל.

"אז תמצא מטרה חדשה, כל דבר. ולא רק שזה יעזור למצוא מטרה נוספת בגלל שאתה תתרענן, אתה גם תוכל להגשים את המטרה החדשה." האל אמר ואכל חייל נוסף עם הפרש שבהתקפה.

"אני לא יודע. אני מאז ומתמיד ניסיתי לנצח במשהו, אבל זה אף פעם לא עבד." לוציפר הזיז את המלכה אחורה.

"סמוך עלי, שווה לך לנסות." אמר האל וקידם חייל.

"לא יודע, אני לא בטוח אם כדאי. זה גם יכול להרוס את האיזון בעולם." אמר לוציפר והחזיר פרש להגנה.

"אל תדאג בנוגע לאיזון, אם נראה שיש בעיה נטפל בה." אמר האל והזיז את הצריח.

"עדיף למנוע את זה ולא לטפל בדיעבד." אמר לוציפר וקידם חייל.

"ברור, אבל זה בא על חשבונך כרגע." אמר האל וקידם חייל נוסף.

"לא כל כך, אני אחיה עם זה." אמר השטן והזיז את הפרש.

"עדיף למנוע את הסבל מאשר לטפל בו בדיעבד." אמר האל והזיז את המלכה למשבצת ממש טובה בהתקפה.

"עדיין, לא הייתי רוצה להפסיק לסבול אם זה בא על חשבון העולם." לוציפר החזיר את הרץ להגנה.

"ואם זה בא על חשבונך הרבה יותר?" שאל האל והזיז את הפרש שחשף מעבר לצריח אל המלך "שח."

"אני עדיין מעדיף להיות רע." אמר השטן וברח עם המלך.

"אתה לא רע." פסק האל. "אתה צריך להזהר מטעויות כמו אלה." וקידם את המלכה למשבצת הצמודה למלך. "שח-מט." אמר והושיט יד ללחיצה.

השטן עצר לכמה שניות ולאחר מכן לחץ את ידו של האל. "משחק טוב, אני חושב שאני אלך עכשיו." אמר השטן והסיגר אשר היה לו קודם לכן, הופיע מחדש בפיו לאחר שביצע נקישת אצבע. לאחר מכן הוא קם מכורסאת העשן שלו ובהינף יד העלים אותה.

"אם זה מה שאתה רוצה. אבל רק שתדע שאם יש לך בעיה, מכל סוג שהוא, אתה יכול לבוא ולדבר. אני כאן כדי לעזור. ואם תרצה אולי תוכל להפסיד לי שוב בשחמט." אמר האל וחייך.

השטן הנהן ולמשך כמה שניות שתק. ולאחר עשר שניות פחות או יותר, בדיוק כשהאל עמד לוודא אם הוא בסדר, לוציפר ניגש אליו, חיכה שלוש שניות ואמר "אם אני זוכר נכון, אתה אמרת שאם אענה על השאלות ששאלת לפני המשחק תגלה את שמך. מהו?"

"אמרתי שאולי אגלה אותו, לא התחייבתי לשום דבר." ענה האל בחיוך. "אבל יום יבוא ואגלה לך. זה אני מבטיח."

לוציפר הנהן ונראה היה מעט זעוף. אבל לאחר כמה שניות הוא חייך. "תשמור את השחמט, הוא שלך עכשיו. ומכיוון שאני מקיים הסכמים, לא אתערב בעולם בני התמותה בשבוע הקרוב. להתראות לך, אל יקר."

ואז, בהינף יד השטן הוקף בלהבות שחורות ששאבו אותו חזרה לגיהינום.

 

והאל? האל נשאר שם בריק הלבן. הוא יצר לעצמו כורסא עשויית עננים והתחיל לכתוב ביומן החדש שלו את כל חייו, הרי היה לו די והותר זמן לכך. הוא כתב במשך שעות ארוכות והרגיש הקלה הולכת וגדלה ככל ששפך את חייו אל היומן בעל הכריכה החומה המעוטרת בנוצת מלאך. וכשסיים? הוא התחיל לחשוב על מאורעות אותו היום. הוא חשב על האיש המסכן שדרס ועל כך שמעולם לא ידע איך השיג את הסימן. הוא חשב על המוות שלו ואם זו הייתה הבחירה הנכונה. הוא חשב על כמה נורא היה האל הקודם ואיזה מזל שהוחלף. הוא חשב על השטן, אשר עדיין בגיהינום ויהיה שם למשך שבוע שלם מבלי להתערב בעולם בני התמותה. והוא חשב על עצמו. על העובדה שהוא אל וכל בחירה שלו גורלית. על זה שהוא אולי, אבל רק אולי, הצליח להביא את השטן לגאולה שהיה זקוק לה. על איך שהוא ניצח בשחמט אף על פי שמאז ומתמיד הוא היה בינוני בתחום ולא מעבר. על כך שהוא יכול לעשות מה שברצונו ועליו להזהר עם הכוח הזה. ועל העייפות שהתחילה לגבור בו. אז הוא עצם את עיניו וזמזם לעצמו את השיר שאהב לשיר לבנו הקטן לפני השינה.

 

זה אשר חכם מכל, נהנה מהידע אשר הוא מחזיק בידיו. האחד אשר שומע הכל  האזין לצלילם היפיפה של החיים והאושר. הוא אשר רואה הכל ראה את עולם בני התמותה, את ארצו, את אשתו ובנו, את כל חבריו ואת החבר החדש אשר רכש באותו יום. ולאחר פרק זמן לא ידוע, הגיבור החדש של כל העולם, נרדם.

ובתוך הריק הלבן, לוח השחמט עדיין מציג את נצחונו של האל החדש על השטן הותיק. ואם הייתם שואלים אותו על היום עם השטן, הוא היה עונה שזוהי תחילתו של קשר, לטוב ולרע.